הסופש אני מתנדבת בתור חברת צוות בתוכנית 'לב מתעורר' , התוכנית הרביעית באימוני הלוחם של שמבהאלה.
בתוכנית הזו לומדים להקשיב ללב, ולהרגיש אותו- פועם, רגיש, פגיע, ואמיץ.
כשעשיתי את התוכנית לראשונה זו היתה חוויה מאוד רגשית בשבילי. אני חושבת שגם בכיתי קצת, בכי טוב כזה. ובאמת הרגשתי את הלב שלי והתחלתי לשים לב אליו יותר. מה קורה לו במצבים שונים, איך הגוף, ואיך הלב מגיבים לדברים מסביב, ולדברים פנימיים. התחלתי לשים לב לפעימות שלו, ולזמנים שהוא מאוד מאוד שקט וחרישי, אבל עדיין שם, עסוק מאוד בלפמפם מספיק דם כדי שאני אחייה. לא יודעת אם חשבתי על כל זה בזמנו. אבל הרגשתי. חוויתי. חוייתי את התחושה של להיות אדם עם לב פועם. ולהתבונן בזה.
קרו עוד דברים רגשיים ומנטליים בתוכנית הזו, אבל אי אפשר להעביר אותם במילים. התוכניות הללו מאוד ממוקדות בחוויה האישית. אז לכל אחד זה קצת שונה, למרות שיש בהחלט דברים משותפים למשתתפים.
אז הסופש אני מתנדבת. אני אעזור לצוות של אנשים שהם בדרך הרוחנית שאני נמצאת בה, חברים לדרך, כמו שאומרים, סנגהה, הקהילה, בשביל לאפשר לאחרים להתבונן ברגישות ובאומץ של הלב הפועם שלנו. וכשמתנדבים, אז גם לומדים הרבה מהחוויה. זוהי חוויה מדיטטיבית בעצמה. כי בזמן התוכנית המודעות לאחרים ולעצמך מאוד גבוהה, ויש שאיפה מאוד גדולה להיות מאוד מאוד טוב לאחרים ולעצמך, מאוד טוב-לב. ואז ניתן לחוות את הטוב-לב הזה אצלי ואצל אחרים.
בגדול, התוכנית כוללת- הרצאות, הרבה מדיטציה בישיבה (שזה הזמן שבו אנשים מתבוננים ומרגישים וחווים המון) ויש גם מדיטציה בהליכה (לפעמים גם בחוץ, באמצע מנהטן!) ולפעמים תרגילי התבוננות קטנים ונחמדים. ובתור מתנדבים, אנחנו גם מכינים את האוכל (פירות וירקות קרקרים וגבינות עוגות ועוגיות קפה ותה), וגם מלווים את המודטים לראיונות שלהם, ועושים מדיטציה בישיבה על כסא. אז זה אולי נותן קצת מושג על התוכנית. אולי אני גם אצלם תמונה ואשים כאן!
אוהבת,
יעל
נ.ב- אפשר לקרוא בבלוג השני שלי 'פמה צ'וטרי' ציטוט ומידע על התוכנית
בתוכנית הזו לומדים להקשיב ללב, ולהרגיש אותו- פועם, רגיש, פגיע, ואמיץ.
כשעשיתי את התוכנית לראשונה זו היתה חוויה מאוד רגשית בשבילי. אני חושבת שגם בכיתי קצת, בכי טוב כזה. ובאמת הרגשתי את הלב שלי והתחלתי לשים לב אליו יותר. מה קורה לו במצבים שונים, איך הגוף, ואיך הלב מגיבים לדברים מסביב, ולדברים פנימיים. התחלתי לשים לב לפעימות שלו, ולזמנים שהוא מאוד מאוד שקט וחרישי, אבל עדיין שם, עסוק מאוד בלפמפם מספיק דם כדי שאני אחייה. לא יודעת אם חשבתי על כל זה בזמנו. אבל הרגשתי. חוויתי. חוייתי את התחושה של להיות אדם עם לב פועם. ולהתבונן בזה.
קרו עוד דברים רגשיים ומנטליים בתוכנית הזו, אבל אי אפשר להעביר אותם במילים. התוכניות הללו מאוד ממוקדות בחוויה האישית. אז לכל אחד זה קצת שונה, למרות שיש בהחלט דברים משותפים למשתתפים.
אז הסופש אני מתנדבת. אני אעזור לצוות של אנשים שהם בדרך הרוחנית שאני נמצאת בה, חברים לדרך, כמו שאומרים, סנגהה, הקהילה, בשביל לאפשר לאחרים להתבונן ברגישות ובאומץ של הלב הפועם שלנו. וכשמתנדבים, אז גם לומדים הרבה מהחוויה. זוהי חוויה מדיטטיבית בעצמה. כי בזמן התוכנית המודעות לאחרים ולעצמך מאוד גבוהה, ויש שאיפה מאוד גדולה להיות מאוד מאוד טוב לאחרים ולעצמך, מאוד טוב-לב. ואז ניתן לחוות את הטוב-לב הזה אצלי ואצל אחרים.
בגדול, התוכנית כוללת- הרצאות, הרבה מדיטציה בישיבה (שזה הזמן שבו אנשים מתבוננים ומרגישים וחווים המון) ויש גם מדיטציה בהליכה (לפעמים גם בחוץ, באמצע מנהטן!) ולפעמים תרגילי התבוננות קטנים ונחמדים. ובתור מתנדבים, אנחנו גם מכינים את האוכל (פירות וירקות קרקרים וגבינות עוגות ועוגיות קפה ותה), וגם מלווים את המודטים לראיונות שלהם, ועושים מדיטציה בישיבה על כסא. אז זה אולי נותן קצת מושג על התוכנית. אולי אני גם אצלם תמונה ואשים כאן!
אוהבת,
יעל
נ.ב- אפשר לקרוא בבלוג השני שלי 'פמה צ'וטרי' ציטוט ומידע על התוכנית
